היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. מאז 2001 חיים בה באופן רשמי 2,660,401 תושבים, אך ישנה סבירות שהמספר גדל ל-3.5 מיליון מאז. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה. קייב הינה מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה. בית למספר רב של תעשיות היי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת הרכבת התחתית של העיר הנקראת קייב מטרו. קייב בנויה משני צידי נהר הדנייפר שזורם דרומה לים השחור. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי של פולזיה אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר  שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20. חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידי סכרים. הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות הדסנה עם מאגר המים קייב (בצפון) ומאגר המים קניב (בדרום). האקלים השורר במרבית שטחי אוקראינה הוא יבשתי. באיזורים הדרומיים של חצי האי קרים, המוקף בים השחור ובים האזובי, שורר אקלים ים תיכוני. בחורף יורדות הטמפרטורות באוקראינה עד עשר מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ובקיץ טמפרטורת המקסימום היא כ-23 מעלות. גשמים יורדים באוקראינה בכל חודשי השנה. כמות משקעים חודשית ממוצעת בעיר הבירה קייב: ינואר 40, פברואר 40, מרץ 30, אפריל 50, מאי 55, יוני 60, יולי 65, אוגוסט 65, ספטמבר 50, אוקטובר 50, נובמבר 55, דצמבר 40

קייב, שנוסדה במאה החמישית, היא עיר היסוד של אוקראינה, רוסיה ובלארוס - כל שלוש הישויות הפוליטיות הללו התפתחו מרוס-קייב, מדינת-העל הסלאבית שהתקיימה במאות ה-9-11. מאז, שרדה קייב פלישות מונגולים, שריפות הרסניות, תכנון ערים קומוניסטי דורסני והרס רב במלחמת העולם השנייה. העיר העתיקה משתרעת בקצה הצפון-מזרחי של רחוב וולודימירסקה, ויש בה מספר אתרים היסטוריים. מוקד העניין העיקרי הוא קתדרלת סופיה הקדושה מן המאה ה-11, הכנסייה העתיקה ביותר שהשתמרה בעיר, ובה מספר פסיפסים ופרסקאות מן היפים ביותר במדינה. מספר גושי בניינים מדרום לקתדרלה מתמשך רחוב החנויות הראשי והסואן של קייב, ווליציה חרשצ'אטיק, ובסמטאות בקצהו הדרומי נפרש שוק בסאראבסקי ובו דוכני פירות וירקות. העיר העתיקה נמצאת במרחק הליכה ממרכז קייב. אנדרייבסקי וזוויז, הרחוב היפה ביותר בקייב, מתפתל לכיוון צפון מהעיר העתיקה עד לתחילתו של רובע פודיל, רובע הסוחרים העתיק ונמל בנהר, ולאורך הרחוב מקובצים גלריות, חנויות, מסעדות ובתי קפה. בלב פודיל נמצאת קונטראקטובה פלושצ'ה, כיכר גן הנקראת על שם הבניין הגדול והלבן עם האכסדרות שבמרכזה, קונטראקטובה דים; הוא נבנה ב-1817, וכיום מלא במסעדות, בגלריות ובמשרדים. מספר גושי בניינים לכיוון צפון-מערב, נמצא מוזיאון צ'רנוביל המזעזע והמרתק כאחת, עם מוצגים המתעדים את האסון הגרעיני הגדול ביותר בהיסטוריה, שהתרחש רק מאה ק"מ מצפון לעיר קייב. מספר גושי בניינים ממערב ניצב הבניין העתיק ביותר בפודיל, כנסיית מיקולה פריטיסקו מ-1631. החוץ המסויד לבן והגג הירוק הם דוגמה יפה לאדריכלות הבארוק האוקראינית המוקדמת. מדרום לעיר העתיקה, לאורך הנהר, משתרע רובע פצ'רסק, המרכז הכנסייתי העתיק, שבו נמצא מנזר המערות, שנוסד ב-1051. הרובע בנוי על מורדות מיוערים, מעל לנהר הדנייפר, מספר ק"מ מדרום למרכז העיר, והמנזר הוא מקבץ של כנסיות עם כיפות זהב, של מבוכים תת-קרקעיים שלאורכם ניצבים נזירים חנוטים ושל מבני כמורה אלגנטיים, שהוסבו למוזיאונים, ואחד מהם מלא בכלי זהב סקיתיים. קתדרלת הדורמיציון, חלק ממתחם המנזר, מתוארכת לסוף המאה ה-11, ולמרות שנהרסה בחלקה במלחמת העולם השנייה על ידי הצבא האדום, נותרה אחת הכנסיות הבארוקיות הנפלאות ביותר באוקראינה. מצפון לקתדרלה נמצא מוזיאון האוצרות העתיקים, ובו מוצגים בעיקר חפצי נוי, אבנים יקרות ותכשיטים מאוקראינה. גולת הכותרת היא תצוגה של פריטי זהב סקיתיים מן המאה הרביעית לפני הספירה. יש כאן גם דגם של קייב מן המאה ה-12 ותצוגות של גביעים, צלבים ודיוקנאות קדושים מעוטרים בעושר רב - יצירותיהם של אמנים אוקראיניים, רוסיים, פולניים וליטאיים. אוטובוסים עירוניים מקשרים את רובע פצ'רסק עם מרכז העיר קייב. המוזיאון לאדריכלות עממית הוא מוזיאון פתוח, הנמצא 12 ק"מ מדרום למרכז העיר ושווה את הנסיעה. יש כאן בתי עץ רבים מן המאות ה-17-20, כנסיות, בתי משק וטחנות רוח, רבים מהם עם גנים יפים ורהיטים שנשתמרו היטב, וכולם פזורים בגבעות נופיות ונטועות חורשות. המוזיאון מחולק לשבעה כפרים קטנים, המייצגים מסורות אזוריות, יש בשטחו מספר מסעדות טובות וחנות מתנות, ומדי פעם מתקיימים בו אירועים מיוחדים. תוכלו לנסוע לכאן ממרכז העיר באוטובוס עירוני

האגדה האוקראינית מספרת על כך ששלושה אחים, שהבכור בהם נשא את השם קייב, היו הראשונים שהתיישבו בגדה הפורחת של נהר הדנייפר וייסדו את בירת הארץ לעתיד. פסל ברונזה מרשים ממוקם על גדת הנהר ומוקדש לשלושה. קייב של היום מונה כשלושה מיליון תושבים ונחשבת לאחת הערים הירוקות בעולם. כמות הפארקים והשדרות המוריקות כאן - עצומה. הבתים והכיכרות מרשימים, והמנזרים והכנסיות, על גגותיהם המוזהבים, מותירים רושם של גדולה ועושר. רק מרכזי האוכלוסין הצפופים והמוזנחים שנבנו בחיפזון אחרי מלחמת העולם השנייה, בתקופת סטאלין ובעידן חרושצ'וב, פוגמים במראה המרשים של העיר. באבי יאר הוא גיא הנמצא צפונית-מערבית לקייב -28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב הודעות ליהודים להתייצב ברחוב מסוים. בשעה היעודה ואף לפניה התייצבו עשרות אלפי יהודים במקום, ההמונים שהגיעו הופנו לאורך רחוב מלניקובסקי לעבר בית-הקברות היהודי שבפאתי האזור, אשר גודר בתיל יחד עם חלק מבאבי יאר, ושמרו עליו השוטרים וחיילי הוואפן אס.אס. מהזונדרקומנדו, וכן שוטרים אוקראינים. משחצו את השערים הצטוו האנשים להשאיר את חפציהם שיועמסו על "קרון מטען" לכאורה. הנאצים לקחו קבוצה קטנה של אנשים בכל פעם והעבירו אותם קדימה, קולות ירי נשמעו במרחק והאנשים החלו לתפוס מה התרחש באמת, אך למי שרצה לחזור העת כבר היתה מאוחרת מדי. הנאצים לא אפשרו יציאה חזרה מבעד לשערים למי שמסמכיו זיהו אותו כיהודי. קבוצות של 10 אנשים הובלו מראש התור בכל פעם דרך "מסדרון" של שתי שורות חיילים נאצים אשר היכו אותם באכזריות באלות, אל תוך אזור שבו נצטוו להתפשט מבגדיהם ולתייצב על שפת הגיא, מקום שבו נורו ונפלו מטה אל תוך הגיא. 33,771 יהודים נרצחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר, אך זה לא היה סוף הרצח בגיא. קרבנות נוספים במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה, 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה. הנאצים רצחו בבאבי יאר רבים נוספים: צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים, שנרצחו בשל סיבות טריוואליות כהפרת סדר. החל ביולי 1943, קיבלו חיילי ה-אס.אס. הוראה להעלים את כל הראיות לרצח בבאבי יאר. עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה, עד שלא נשאר זכר לקברות ההמונים בבאבי יאר. זמן רב לא הוקמה במקום כל אנדרטה לזכר הנרצחים. אגדה מקומית מספרת כי בכל חורף גשום במיוחד, כשהערוץ של באבי יאר מוצף במים, צפים ויוצאים שלדים, עצמות וגולגלות, נסחפים במי ההצפות ומתדפקים על דלתות התושבים, כדי להזכיר להם את אחריותם וחלקם בפשע הנתעב. היום יש במקום שתי מצבות, שהוקמו לאחר מחאות רבות, חוזרות ונשנות. האחת מטעם השלטון האוקראיני הוקמה ב-1974, אך איננה מציינת כי יהודים היו בין הקורבנות שנרצחו במקום. השניה, מצבה שהוקמה ביוזמה יהודית לזכר הקרבנות היהודים, כ-100,000 איש (רובם יהודים). האנדרטה היא בצורת מנורה, ועל ידה מקיימים את הטקסים היהודיים והישראליים